בקולנוע המובן מאליו משלים פערים לגבי המדיניות המוכרת בארגונים
עוד נראה בקולנוע סטריאוטיפים מוכרים. השחקנים מתאימים עצמם לציפיות של הסביבה בנוגע לתפקידם בארגונים - התנהגות נאותה, לבוש, ז'רגון מקצועי, הומור ופנייה לאחרים. כל אלו גורמים לכך, שחברים בארגונים שונים ינתחו בעיות באותה דרך, ינהגו באותה מדיניות, יראו באותם תהליכים, נהלים ומבנים נורמטיביים ולגיטימיים, ויקבלו החלטות באותה צורה – לא תמיד נראה את כול התהליך ולכן יהיו פערים בטקסטים שמיד נשלימם מההכרות שלנו את נוהלי "רוב" הארגונים. חברים חדשים בפרופסיה אשר חמקו מתהליך הסינון (מיעוטים ונשים בתחומים מסוימים) חשופים לסוציאליזציה נוקבת במהלך העבודה. כל עוד ארגונים בתחום הארגוני שונים זה מזה והסוציאליזציה העיקרית מתרחשת בארגון, יש באפשרותה לחזק הבדלים בין ארגונים. אולם, כאשר ארגונים דומים בתחום הארגוני, סוציאליזציה מתפקדת ככוח איזומורפי. כמו כן הדמיון מקל על הארגון בסרט כדי לתקשר עם ארגונים אחרים.
הקלות הבלתי נסבלת של השימוש בטקסים ומיתוסים לגבי הארגון בקולנוע
הגישה המוסדית מתארת את חשיבות המיתוסים והטקסיות, אך אינה שואלת כיצד מודלים אלו צומחים, ואת האינטרסים של מי הם משרתים. אם כן ניתן לומר שגם לאומנות כאמור, יש כוח והיא גם תורמת לעיצוב הנורמטיבי הקנוני של הארגונים. למרות שבסרטים השימוש הסטריאוטיפי לגיטימי מפאת סוג היצירה, עדיין יהיה ניתן לומר שהארגונים כפי שהם משתקפים בסרטים הוליוודיים מוסיפים אף הם עוד נדבך להבניית המציאות של ארגונים בסביבתם.
ומה קורה כאשר הקודים המוכרים בארגון מופרים...
בסרטים – הגיבור אשר לפתע מתנהג אחרת, לעיתים הדבר בא לידי ביטוי בלבוש "איירין ברקוביץ'" – הולכת למשרד עורכי דין עם חצאיות פרובוקטיביות וחולצות חשופות. במחשבה ב"וול סטריט" (1987)- הברוקר מחליט להביא מתנת יום הולדת למשקיען פוטנציאל ומנצל את הידע שלו מאביו לגבי חברת מטוסים. בתקלה שקרתה "הנמלט" (1993) – הגיבור מגלה שמפלילים אותו ברצח אשתו כי יש בידיו מידע המסכן את חברת התרופות. או "הפירמה" (1993) – הגיבור יוצא דופן ולא צולל למותו כמו אלו שהיו לפניו. כול הגיבורים הללו נאלצים להתמודד מול הארגון ומול הסטנדרטיזאציה של חברי הארגון. לא תמיד הוא זוכה לעזרה ובטח שלא להערכה מהקולגות שלו מפני שהוא נהפך לאחר, חושב ופועל אחרת. ולמרות זאת בסופו של דבר אנחנו רואים כי למרות "נצחונו" המדומה של הגיבור הנלחם בארגון, הוא ממשיך ומשתייך לארגון ומתאים עצמו אליו. באיירין ברקוביץ' בסופו של דבר איירין חוזרת למשרד עורכי הדין, מקבלת משרד ותנאים מעולים, בסצנה הסופית היא אפילו אינה לבושה כפי שהייתה בתחילת הסרט ואף שהיא אינה עורכת דין בדיפלומה והיא גאה על כך, היא נראת בדיוק כמו עורכי הדין האחרים.
מאת קרן איילי
קרן איילי - בעלת ניסיון עשיר במגוון תחומים: מנהיגות, הנעת אנשים, חברתיים, סביבתיים, תקשורת, עסקים וקהילה, ניהול פרויקטים והדרכה. כמו כן, עסקה בעבר במגוון תפקידי ניהול.
